אהוד ברק – דמוקרט נולד או מאחז עיניים נשאר?

"דמוקרטיה היא הטובה ביותר מבין שיטות הממשל שכולן גרועות", אמר צ'רצ'יל במשפט חכם ואלמותי, אבל בכלל לא בטוח שהוא התכוון לסוג הדמוקרטיה המופקרת הנהוגה כיום בישראל.

רפובליקת בננות? תמונה מויקיפדיה

בישראל כבר קיים נוהל: בסיומה של כל מערכת בחירות מתחיל דיון מחודש על שיטת הממשל, ועל הדרכים לעקם ולשפץ אותה, כך שתתאים לריצוי כלל השותפות הקואליציוניות על דרישותיהן הדרקוניות.
אין מספיק תיקים כדי לשדרג תנאי שכר של כמה חברי כנסת? אל דאגה – נמציא משרדים חדש, עם שמות יפים אך ללא סמכויות או ערך – והבעיה נפתרה.
מהרגע להרגע, כל עקרונות הממשל הופכים לפלסטלינה – ורצון האזרח נרמס בראש חוצות
אך בכך לא די, לאורך כל קדנציה, נשמעים איומים להקדמת הבחירות כדי למנוע אפשרות שהאופוזיציה תתנהל לפי תכנון ארוך טווח – ואכן מממשים את האיום הזה לפי נוחות פוליטית: 'חוק ישראל היום' מאיים לסתום את שופרו של ראש הממשלה? יוצאים לבחירות כדי לכפות על השותפות הקואליציוניות החדשות לטרפדו.
למעשה אין זו כלל שיטת ממשל, אלא הפקרות לשמה.
כישלונו האחרון של נתניהו להרכיב ממשלה, חשף אותנו לסכנה קשה שעדיין לא התממשה: השינוי החוקתי שהוא ניסה להכניס בין לילה – ביטול סמכות בתי המשפט לפקח על סבירות ומידתיות החלטות הממשלה והכנסת – היה שומט את הקרקע מתחת לדמוקרטיה הישראלית בכללותה.
נתעלם רגע מהויכוח האם השינויים האלה הם לטובה או לרעה. דעתי ברורה ואתם יכולים לחלוק עליה, אך אי אפשר לחלוק על הנקודה שבישראל כבר אין שיטת ממשל אמיתית. רוב זעום יכול לשנות הכל מהיום למחר.
לשם כך אנחנו צריכים חוקה.
חוקה אינה פיסת נייר
חוקה אינה פיסת נייר

מי שהעלה לאחרונה, כחלק ממסע הבחירות שלו, את ההתחייבות לחוקה בישראל הוא אהוד ברק. צחוק הגורל. הרי ברק הוא ראש המזלזלים ביציבות שיטת הממשל. ברק הוא שיזם ותמך בשינוי החוק שאפשר לו בשעתו להגדיל את ממשלתו וממשלת נתניהו שהיה שותף בה ולכן אינני יודע בדיוק למה מתכוון ברק כשהוא אומר שהוא מתחייב לחוקק חוקה. אני יכול רק לומר מה מחייבת חוקה אמיתית.
חוקה מחייבת יציבות בכל הנוגע לאפשרות לשנותה. כל הליך שינוי חוקתי אמור להיות מורכב ומוגבל הן מבחינת רוב והן מבחינת זמן. כל שינוי כזה חייב להיות מותנה בדיון ציבורי מקדים ומעמיק. חוקה לא משנים בן לילה תוך אדישות לעמדות הציבור.

הכנסת הוכיחה כבר יותר מדי פעמים שגיוס רוב לשינוי חוקי היסוד מהיום למחר אינו קשה וחבריה לא רואים שום פגם לעשות כן – פשוט תוך הפעלת משמעת קואליציונית. היעדר המגבלות פשוט זועק לשמיים.
לאחר שבדקתי את העניין הגעתי למסקנה כי מוטב לאמץ במסגרת חוקת ישראל כלל לפיו הכנסת המכהנת לא תוכל לשנותה, אלא אך ורק להציע, ברוב של 61 חברי כנסת, להביא הצעה לשינוי חוקה להצבעה בכנסת שתבוא אחריה, ורק זו תוכל לקבלו.
כך ישמשו הבחירות כמעין משאל עם על כלל הצעות שינויי החוקה העומדות על הפרק, והכנסת שתיבחר תוכל לבחור אם לאמצן או לדחותן. אין יותר שינוי בין לילה ללא דיון ציבורי למטרות שוחד פוליטי או חסינות לחוקים מופרכים על ידי תוספת המילה "יסוד".
חוקה היא המנגנון היחיד שיוכל לשמור על מדינת ישראל דמוקרטית וכביתו של העם היהודי. ואם כוונת אהוד ברק היא אחרת – הרי שאין לראות בו אלא כמאחז עיניים.

אהוד ברק – מאחז עינים או דמוקרט? צילם: עדי כהן צדק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *