מתחת לרדאר: המפד"ל בוחרת: להיעלם, או לחזור למרכז

הציונות הייתה תנועה קואליציונית של מספר זרמים בעם היהודי שהחליטו להצטרף למשימה משותפת להקמת מדינת לאום לעם היהודי. אם נדייק – אז זו מהות הציונות. בעיני, כאשר שואלים אדם "האם אתה ציוני" השאלה היא האם הוא תומך בקיומה של מדינת ישראל כביתו הלאומי של העם היהודי. כל יתר הנושאים – הושארו בצד להכרעה עתידית לשם השיתוף פעולה למטרה זו; ובכן, העתיד הגיע.

עד היום קיימים "מוסדות ציוניים", הם הסוכנות היהודית, המועצה הציונית ועוד – ארגונים העוסקים בעיקר בקשר עם העם היהודי בתפוצות ושם, לצד שחיתויות כאלה ואחרות, מתנהלים קשרים בין-מפלגתיים הנסתרים מעיני הציבור.

אחת המפלגות הציוניות שהפכו חלשות במיוחד היא המפד"ל, המכונה היום "הבית היהודי". נדמה כי אנחנו נמצאים בנקודת הכרעה היסטורית בקרב הציונות הדתית – האם פניהם חזרה למרכז, או שהם יפרשו סופית לימין ללא דרך חזרה. השטח מפולג.

שתי נקודות הפיצול של הציונות הדתית
הציונות הדתית התפצלה בישראל בשתי נקודות מרכזיות. הראשונה היא שאלת ההקפדה הדתית, כשכאן חלק הלכו לכיוון של "דתיות ליברלית", שזה לא אומר "פחות דת" פשוט פחות מנסים לכפות את דעתם ויותר "חיה ותן לחיות" והשכנוע הדתי יבוא בדרך חיובית.
הנקודה השניה שבה התפצלה הציונות הדתית היא שאלת סדרי העדיפויות: מה יותר חשוב, החינוך או השטחים. אפשר לומר בהקשר זה שזה פיצול כלכלי – העשירים המבוססים שמו את החינוך בראש, הצעירים והחלשים כלכלית המתגוררים בשטחים שמו את ההתיישבות במקום הראשון. עם השנים, הפיצול הזה הפך להיות מאוד מרכזי בקרב הציונות הדתית, ובניגוד מוחלט למקובל לחשוב – חלק לא קטן בציונות הדתית מסתייג מהזנחת החינוך הערכי לטובת כיבוש שטחי ארץ ישראל. להערכתי 25% עד 40% מהציונות הדתית שמה בראש סדר העדיפויות את החינוך, ומוכנה לפשרות בהקשר ההתיישבות ביהודה ושומרון.

ראשי ימינה – מבטאים בעמדותיהם נקודות שבר, אהבה גדולה אין שם ועוד לא דיברנו על עוצמה יהודית

אם יש קבוצה אחת שמבטאת את השבר היא "עוצמה יהודית". המפלגה אשר מבטאת את עמדות הרב כהנא, שראה בערבים אויב ותו לא וליבה הפועל נמצא בעיר חברון, היא נייר הלקמוס של הציונות הדתית – ההסכמה לחבור עם הכהניסטים היא הסכמה קשה מאוד לבליעה עבור הדור הותיק והציונות דתית-ליברלית.

הרב רפי פרץ
יושב ראש הבית היהודי הוא הרב רפי פרץ. מדובר בעניין מהפכני – מדובר באדם מהתפוצה המרוקאית שקיבל הובלה על התנועה האשכנזית ביותר. הסיבה היא שמדובר באדם שסימן וי על כל רשימת האיכות של הציונות הדתית: שירת ותומך בשירות קרבי, הגיע לדרגה גבוהה, עסק בחינוך, הוסמך לרב, עסק בהתיישבות, התגורר ברצועת עזה, דתי השומר שבת, כיפה וציצית. הרב פרץ אהוב ואהוד מאוד על הדור הותיק בציונות הדתית, אשר כאמור הינו הדור המבוסס המבכר חינוך ערכי על פני ההתיישבות.

כעת, לאחר פרישת נפתלי בנט, ונוכח הסקרים המראים שהבית היהודי עלול להימחק, מצפים ממנו לקבל החלטה קשה: לחבור לכהניסטים כדי "להציל את מה שקיים". אבל יש לו אפשרות נוספת והיא להחזיר עטרה ליושנה – ולהחזיר את המפד"ל למרכז.

הקשר בין רפי פרץ לבני גנץ
בין פרץ לגנץ יש קשר חיובי וחם. גנץ היה מי שנתן לרפי פרץ את הדרגות, כאשר הרוחות סערו בעקבות התבטאויות של רפי פרץ לטובת טיפולי המרה – גנץ לא נגרר להשמצות וגיבה את הרב פרץ. הרב רפי פרץ מצידו, הודיע בראיונות בתחילת 2019 כי הוא לא פוסל את בני גנץ. בהמשך פרץ הודח מראשות רשימת "ימינה" לטובת איילת שקד וכחלק מה"בלוק" של נתניהו נמנע מפגישות עם גנץ, אשר היו נתפסות "בגידה".

הרה רפי פרץ ובני גנץ – החיבור בינהם טבעי

עם זאת, וכמאמר הפתגם הידוע, כשצריך, גם את הגנב מורידים מחבל התליה. ואם אפשר לעשות עסקים עם הגנב, בוודאי שאפשר עם הרמטכ"ל.

הפיצול בציונות הדתית בשאלת נתניהו
לאחרונה, החל פיצול רציני בקרב רבנים בציונות הדתית בשאלה האם הם צריכים לנקוט עמדה ערכית ולגבות את בנימין נתניהו, המואשם בשוחד מרמה והפרת אמונים, או שעליהם לדרוש את החלפתו ולעמוד לצד עמדה ערכית המעדיפה את שלטון החוק והסדר הציבורי. באופן לא מפתיע, הויכוח מפלג בין הרבנים ה"התיישבותיים" לבין הרבנים ה"חינוכיים", כאשר הראשונים מעדיפים תמיכה מוחלטת לנתניהו, והשניים מביעים הסתייגות רבתית וציבורית מההתנערות מכל ערך של ניקיון כפיים לטובתו.
גם הויכוח הציבורי הזה חושף ביתר שאת את השבר בציונות הדתית. החיבור בין המפד"ל של הרב רפי, לבין האיחוד הלאומי של סמוטריץ לא נראה מעולם כה מלאכותי. האם בתוך המבוכה הזו הם יוכלו לחבור לעוצמה יהודית, אולי אפילו לתת לעוצמה את הבכורה ולשמור על עצמם? אני בספק.

מפד"ל כחולבן
אך לרב פרץ יש אפשרות לעשות מהלך פורץ דרך ומשנה מציאות – לחבור לכחולבן. לפי הציוצים ומספר פליטות פה של גורמים בכירים בשתי המפלגות, השיחות האלה מתקיימות. אמנם לא בריש גלי, אבל הדבר אינו פסול מהיסוד אצל אף אחת מהמפלגות.
החיבור לכחולבן מחזיר את רפי פרץ לבכורה בציונות הדתית,

יאיר לפיד – פלט שכחול לבן רוצים לצרף מפלגה מהימין.
במקום להיאבק על אחוז החסימה ובמקרה הטוב ביותר להיכנס עם שני מנדטים, מאפשר לו להגדיל את כוחו, ומבטיח לציונות הדתית עוד נקודת אחיזה בקרב המנהיגות הפוטנציאלית. לפצל את הביצים בשני סלים – למה לא בעצם?

חיבור כזה יכול לעשות טילטול במערכת הפוליטית, ולהזיז חלק מקהל המצביעים של כחולבן שמאלה ולכיוון ליברמן, אך מצד שני – הוא ללא ספק יחליש את גוש הביבי-דתיים-חרדים, ואם נפתלי בנט השתמש במו"מ עם גנץ כדי להגדיל את יכולת המיקוח שלו, האם רפי פרץ לא יכול לעשות את אותו הדבר, ואולי להגיע לתוצאה שונה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *