מתחת לרדאר – עמיר פרץ הפך למנהיג הבלתי מעורער במפלגת העבודה

מתחת לרדאר – מונח המבטא דברים שקורים מבלי שאף אחד שם אליהם לב. בקרבות מטוסים היה מקובל המונח "הטיל שמפיל את המטוס הוא הטיל הבלתי נראה". לעיתים אנחנו לא שמים לב לתופעה, עד שהיא גדולה מספיק, כשאז כבר אין אפשרות לשנות אותה. אני אנסה לעשות מספר מאמרים על תופעות פוליטיות ישראליות הנמצאות מעט מתחת לרדאר, שכדאי לשים לב אליהן, והפעם אני רוצה להפנות את הזרקור לעמיר פרץ שהצליח להתבסס כיו"ר מפלגת העבודה הראשון שמנהיגותו מקובלת על כל שדרת ההנהגה במפלגה, ולמעשה הצליח לעשות מהפכה במפלגה.

האיש שהגשים את נבואת אריק שרון
עמיר פרץ נבחר לראשות המפלגה בסוף שנת 2005 לאחר שניצח את שמעון פרס. בחירתו סימנה קו שבר במפלגת העבודה, ובכיריה, בראשם שמעון פרס וחיים רמון, עזבו כדי להקים את מפלגת "קדימה" ביחד עם אריק שרון. בשנת 2006 פרץ דווקא הביא תוצאה מצוינת בבחירות, אבל בשנת 2008 הוא הודח בבושת פנים לאחר מלחמת לבנון השניה, ונזכר בעיקר בתור אדם נלעג שהסתכל דרך משקפת סגורה והוצב בתפקיד שלא היה שייך לו.
אך לעיתים הזמן הוא המרפא היחיד, ולעיתים המרפא מגיע מהר. אריק שרון אמר בעבר "הפוליטיקה היא כמו גלגל ענק, לפעמים אתה למטה, אבל אם תישאר על הגלגל אתה תעלה למעלה בהמשך". אני לא בטוח שהוא צודק לגבי כולם, אבל לגבי עמיר פרץ הוא בהחלט צדק: מערכת "כיפת ברזל" שפרץ קידם בניגוד לעמדת כל המומחים במשרד הביטחון, הולידה שינוי בתפיסת הביטחון הלאומי והינה הצלחה פנומנלית. כל יירוט רקטה הוא קמפיין לעמיר פרץ. אחרי כל סבב דואגים להודות לו ואפילו המשקפת הסגורה הפכה לקאלט: "מה שפרץ רואה דרך משקפת סגורה, כל הגנרלים והפוליטיקאים לא ראו דרך משקפת פתוחה".

"בפוליטיקה, אם רק תישאר על הגלגל בסוף תגיע למעלה" – חוק הגלגל הענק שטבע אריק שרון

בשנת 2017 עמיר פרץ הפסיד בבחירות לראשות המפלגה לאבי גבאי, זאת לאחר שאבי גבאי נתמך על ידי אהוד ברק מבחוץ ושלי יחימוביץ מבפנים, ועמיר פרץ נתמך על ידי כל ותיקי המפלגה. גילוי נאות: גם על ידי כותב מאמר זה.
לאחר שפרץ הפסיד, אבי גבאי החל בסערה את כהונתו, ועמיר פרץ בחר לקבל את ההפסד ולתמוך בו, גם כאשר גבאי עשה טעויות. בסופו של דבר, אבי גבאי גמר את דרכו אחרי שהוציא מעל 20 מיליון שקלים במערכת הבחירות הראשונה בשנת 2019 וקיבל 6 מנדטים. כהונתו הסתיימה בצורה לא נעימה לאחר שניסה להיכנס לממשלת נתניהו מבלי שהיה לו מנדט מחבריו למפלגה, והתחושה הייתה שמפלגת העבודה שייכת לעבר.


רוצים לקבל עדכונים בוווטסאפ כאשר יוצא טור חדש? לחצו כאן, הצטרפו לקבוצה ויישלחו אליכם עדכונים. הקבוצה אינה פתוחה כך שנשלח עדכון רק כאשר עולה טור חדש. צריכים שוב את הקישור? בבקשה

הבחירות לראשות המפלגה
הבחירות המהירות שנערכו לאחר כהונת אבי גבאי, היו בין עמיר פרץ, אשר לראשונה התמודד כפייבוריט מובהק, והוא הציע לשנות את הכיוון של מפלגת העבודה ממפלגה חסרת כיוון שמכוונת באופן מסורתי למעמדות בינוניים-גבוהים, למפלגה המכוונת למעמד הבינוני-נמוך, אם תרצו – מפלגת הפריפריות החברתיות, לבין איציק שמולי שתפקד כפרוקסי של אהוד ברק וביקש להמליך את אהוד ברק לראשות העבודה במסגרת משותפת ולבין סתיו שפיר שהציגה גרסה עדכנית של קהל "שלי יחימוביצ'י" – קהל צעיר שרוצה שינויים באווירה תל אביבית צדקנית.

בסיומה של מערכת הבחירות עמיר פרץ ניצח בגדול, ואז החל המרד.

מרד עמיר פרץ השני
כאמור, גם בפעם הראשונה שעמיר פרץ זכה בראשות מפלגת העבודה קם נגדו מרד שהוביל בסופו של דבר לפרישת בכירים וגם הפעם קם נגד עמיר פרץ מרד שהוביל לפרישתה של סתיו שפיר שעברה למרצ החדשה ואיומי פרישה של איציק שמולי.
גם הפעם, כמו בפעם הקודמת, עמיר פרץ עמד בלחצים והחליט ליישם את הכיוון שהוא בחר בו מראש: לכוון מחדש את מפלגת העבודה לכיוון המעמד הבינוני-נמוך, המזרחי, הפריפריאלי – לב המנדט של הימין הליכודי.

המרד בעמיר פרץ. יש מי שיטענו שהיו שם שיקולי צבע

בחירות 2019 סיבוב שני
לאחר חיבור עם מפלגת גשר של אורלי לוי-אבקסיס, עמיר פרץ הוביל קמפיין תחת הכותרת "אנשים לפני הכל" וניסה לשים במרכז הקמפיין הבטחות כלכליות-חברתיות, אך מסיבות שונות ומגוונות, עמיר פרץ נגרר והוסט מדרכו לכיוון של מסר אחר: "קראו את שפתיי ללא השפם – לא אשב עם בנימין נתניהו". מאותו הרגע, וגם לאחר תוצאות הבחירות, זה נדמה שעמיר פרץ מפחד לעלות מעל הרדאר התקשורתי והוא עושה את זה רק במסרי "רק לא נתניהו". פעם אחת הוא הוציא הודעה על "התקדמות במו"מ עם כחולבן", כאילו לא מדובר בפארסה ידועה מראש.

מפלגת העבודה מאז הבחירות
ציבורית, מפלגת העבודה לא תפקדה מאז הבחירות. בעוד ליברמן הצליח למתג עצמו כלשון המאזניים בפוליטיקה הישראלית (אך ימצא עצמו בתור הפחדן הגדול שלא בחר צד ולפיכך הוא האשם המרכזי בקיום בחירות, דבר שייפגע בו מאוד), עמיר פרץ ואורלי לוי לא ניצלו בחוכמה את התקופה מאז הבחירות, לא ממש הצליחו לשים עצמם כבעלי משקל פוליטי ובסופו של דבר מצטיירים כמפלגת לווין של כחולבן.

המשקל של מפלגת העבודה מאז הבחירות – אפסי

למרות זאת, בתוך מפלגת העבודה, מעמדו של עמיר פרץ חזק מאוד, ולא נראה שיהיה מי שיתמודד מולו על הנהגת המפלגה במידה והמפלגה תלך לסיבוב שלישי, וגם אין מי שיקרא תיגר על דרכו הפוליטית.


רוצים לקבל עדכונים בוווטסאפ כאשר יוצא טור חדש? לחצו כאן, הצטרפו לקבוצה ויישלחו אליכם עדכונים. הקבוצה אינה פתוחה כך שנשלח עדכון רק כאשר עולה טור חדש. צריכים שוב את הקישור? בבקשה

תרבות הסכינים הארוכות
כל מי שמכיר את מפלגת העבודה יודע כי התופעה הנ"ל היא תופעה ייחודית ביותר – מנהיג במפלגת העבודה אשר לא מאותגר על ידי חברי מפלגתו. אפשר לומר כי עמיר פרץ הוא שריד אחרון מהנהגה ותיקה, בעוד שכל מי שנותר סביבו הינו חסר ניסיון מינסטריאלי ובכלל חסרי משקל ציבורי וזה נכון, אך זה לא משנה את העבודה שעמיר פרץ כיום הוא הראש הבלתי מעורער של מפלגת העבודה. דבר כזה לא היה מאז ימי רבין ז"ל, יש לציין – מורו ורבו של עמיר פרץ.

המהפכה הפריפריאלית – סוציאליזם ישראלי
במידה וישראל תצא לבחירות נוספות, עמיר פרץ יוכל לנסות שוב, והפעם עם רמת אמון גבוהה יותר, להעמיד חזון אלטרנטיבי למדינת ישראל, על ידי הצגת "המהפכה הפריפריאלית" – מהפכה חברתית שמבקשת לשנות מהיסוד את אופן הקצאת המשאבים בחברה הישראלית, הן במגזר הציבורי והן בפרטי באמצעות חוקי שכר מינימום וניהול שונה של כספי הפנסיה. אם הוא יצליח להציג את הדברים באופן שידבר אל קהל היעד – יכול להיות שהתפקיד שלו הוא החשוב ביותר במערכת הפוליטית הקרובה, אם הוא ימשיך להפסיד במאבק על קהל היעד של הפריפריה החברתית לנתניהו – הוא עלול גם להפסיד הכל, תרחיש בסבירות נמוכה, אבל בהחלט קיים.

עמיר פרץ כנראה הוא בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר להרוויח מבחירות נוספות, ושוב הוא יתפקד בתור המפתח – אם הפעם יצליח לפרוץ את הקול המזרחי-פריפריאלי-מעמד בינוני-נמוך, הרי שהליכוד צפוי לתבוסה עמוקה. אם גם הפעם ייכשל – יש סיכוי שהמהפכה הזו כבר לעולם לא תקרה. להערכתי עמיר פרץ יתחיל קמפיין בחודש הקרוב. אם יתרומם השמיים הם הגבול, ובמידה ולא יתרומם – יחבור לכחולבן תמורת הבטחה למשרת שרת הבריאות לאורלי לוי ונשיאות עבור עצמו.


רוצים לקבל עדכונים בוווטסאפ כאשר יוצא טור חדש? לחצו כאן, הצטרפו לקבוצה ויישלחו אליכם עדכונים. הקבוצה אינה פתוחה כך שנשלח עדכון רק כאשר עולה טור חדש. צריכים שוב את הקישור? בבקשה

One thought on “מתחת לרדאר – עמיר פרץ הפך למנהיג הבלתי מעורער במפלגת העבודה”

  1. הפסקה האחרונה היא השאלה הגדולה – הכל על כתפיו והשאלה האם יתרומם או יתרסק. איחוד עם כחולבן משמעותו הכרה בהפסד ומכירת המפלגה תמורת כיסא לו ולאורלי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *