פרנויות, אכזבות, ותסכול – חגים לא ממש משמחים בשביל בנימין נתניהו

החגים בשבוע וחצי האחרונים לא היו סיבה למסיבה עבור בנימין נתניהו וחייו התמלאו באכזבות, פרנויה ויש להניח גם הרבה תסכול.

אכזבות
במאמרי הקודם באתר הערכתי כי בהיעדר אלטרנטיבה נתניהו פנה למסלול של ההפגנות. מסתבר שהיה משתנה נוסף: היועמ"ש לכנסת נתן חוות דעת לפיה הנשיא אינו רשאי "לדלג" על מתן המנדט לגנץ וישר לעבור לתקופת ה-21 ימים. בכך נפסלה האפשרות להחזרה מהירה של המנדט לנשיא וקיום בחירות בטרם החלטת היועמ"ש על הגשת כתב האישום.
נתניהו, אשר אף פירסם סטטוס הקורא לצאת להפגנה לטובתו, ציפה לאלפים רבים של מפגינים, אולי אפילו שיער בנפשו שבכירי המוזיקאים ישירו בכיכר למענו, אך במוצ"ש האכזבה הייתה עצומה – במקום אלפים הגיעו מאות. במקום בכירי המוזיקאים – המצורעים הראשיים: אריאל זילבר ובני אלבז ברימייק לשירו "הוא זכאי". ה"זכאי" בגרסה המקורית הורשע בפלילים ונכנס לכלא לשלוש שנות מאסר. נתניהו בצערו נהג כאחרון המפגינים והודה ל-"4000 המפגינים שהגיעו להפגנה". כמעט מעורר רחמים.

הטיב להביע את רוח האכזבה שמעון ריקלין אשר האשים את הציבור האשכנזי עם הכיפות הסרוגות שמפספס את הציבור המזרחי, אבל מסתבר שגם הציבור המזרחי לא מתלהב מהפגנות קונספירטיביות נגד רשויות אכיפת החוק.
אכזבה נוספת נחתה על נתניהו בכינוס המרכז, כאשר למרכז הגיעו מאות בודדות של פנסיונרים משועממים. זה אפילו לא ביביסטים. נתניהו שמע על הנוכחות הדלה ולא השתתף. כמו שאמרתי במאמרי – ההצבעה הזו לא נתנה לנתניהו לא לגיטימציה ולא עוצמה אלא רק הציגה אותו כאדם מגוחך.

פרנויות

בעוד שעון החול של המנדט להרכבת ממשלה אוזל, נתניהו החל לפתח פרנויות ופחדים: האם הבגידה תגיע מש"ס בדומה ל-1992 כאשר הלכה להרכיב ממשלה עם רבין? צריך להודות שהצעות שש"ס יכולה לקבל מפתות ביותר, ובואו נודה על האמת – הליכודניקים לעולם יקבל את הש"סניקים בידיים פתוחות מהסיבה הפשוטה של היעדר אופציות. מצד שני, בין נתניהו לדרעי יש חיבור "אמת" של כתבי אישום מרחפים מעל הראש. הפיתרון של נתניהו הוא החתמה אריה דרעי על הצהרת נאמנות. כנראה שהוא חושב שלדיו יש כח קסם שחזק מכוח האינטרסים הכלכליים, הדתיים וצרכי הציבור המזרחי-מסורתי/חרדי בישראל.
באגף הליכוד, האיתות על פריימריס הוביל לקריאות קרב של שלושה לפחות: גדעון "אני מוכן" סער, ניר "אני אהיה רוה"מ אחרי נתניהו" ברקת וצחי הנגבי. בנתיים שלושתם נזהרים בכבוד היו"ר הנבחר, אבל נתניהו מרגיש שאין כל וודאות גם בליכוד פנימה, והנוכחות הדלה בכינוס המרכז רק חיזקה את הפרנויה.
עם זאת, הפרנויה הגדולה ביותר של נתניהו היא ההצעה שהועלתה לראשונה במאמרי "ממשלת רק לא ביבי תחילה": במסגרת זו, מוקמת ממשלת מיעוט זמנית שכל תפקידה היא להחליף את ממשלת המעבר. זו ממשלה שמתחילה כאשר ימיה ספורים, וראשיה מעטים. הממשלה תורכב מחברי כחול לבן ומפלגת העבודה בלבד ותהיה מצומצמת ביותר. נאמר בין 8 ל-10 שרים, בתמיכת הערבים וכאשר ישראל ביתנו לא מגיעה לכנסת. התוצאה: 57-55 לטובת החלפת ממשלת המעבר.

20.11.2019 – התאריך האחרון להקמת ממשלת "רק לא ביבי"
החלפת ממשלת המעבר, במטרה לנהל את המו"מ הקואליציוני ללא נתניהו ברקע ותוך נטילת הכיסאות מחברי ה"בלוק", דהיינו: ש"ס, יהדות התורה, ימינה וליכוד – יכולה להתקיים אך ורק במהלך תקופת המנדט של גנץ. אם מחשבים את הזמן של נתניהו וגנץ, יוצא כי המועד האחרון להקמת ממשלה צרה נופל פלוס מינוס על 20.11.2019. אם גנץ ייכשל נכנסים לתקופת 21 הימים עד הבחירות בה צריך להביא הסכמה של רוב חברי הכנסת על מנת להרכיב ממשלה, כלומר 61, לפיכך אני אסתכן ואתן הערכה: עד 20.11.2019 ממשלתו של נתניהו תוחלף. ליברמן, כחול-לבן, הערבים, העבודה ומרצ יבינו שאם הם לא יעשו זאת הם עלולים להיתקע עם נתניהו עד תום סיבוב הבחירות השלישי. לעומת זאת אם ממשלת המעבר תוחלף, הקולות בליכוד וברחוב החרדי ישתנו ולא תהיה בעיה להרחיב את הממשלה.

תסכול
בתסכולו הגדול, נתניהו מוציא פוסטים, הודעות ותמונות עצובות ועגומות. הניסיון להפוך את אברמוביץ ועודד בן עמי ל"גרבוז" התורן נכשל. הכל נכשל. מסתבר שכת הביבי קטנה משחשבנו. יש להניח שגם הסקרים הפנימיים לא מעודדים. נתניהו אמנם עושה הכל כדי שהציבור יחשוב שיש מלחמה בפתח, אבל אין. זה הכל כלאם פאדי. אם הייתה מלחמה – נציגו של טראמפ לא היה מגיע לדון על תכנית המאה, כלומר תכנית שלום. אז כרגע לא יהיה כלום כי אין ספין חדש ובמהלך השבוע הקרוב נתניהו יאבד את המנדט, ואפשר להפוך שעון חול עד לסיום כהונתו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *